והשקעות בע"מ נ' לתכנון ובניה מחוז ירושלים

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד לפירוק בניה בלתי חוקית.

נגד המבקשת הוצא צו הריסה מנהלי, בשל הקמת מגרש חניה וסדנת טיפול במשאיות, בשטח המיועד לחקלאות במושב אבן ספיר. המבקשת הגישה בקשה לבטול הצו. במהלך הדיון בבקשה בפני ביום 24.6.13, הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה המבקשת תפרק הבניה בעצמה עד ליום 12.8.13 שאם לא כן תהיה המשיבה רשאית לבצע צו ההריסה בעצמה והמבקשת תשא בהוצאותיה.

הסכמת הצדדים גובשה לאחר שהתקיים דיון לגף הבקשה במהלכו נשמעו עדים מטעם שני הצדדים ובית המשפט העיר לצדדים הערותיו.

עתה בפני בקשה להאריך המועד עד ליום 24.10.13 או עד מתן פסק דין בערעור אותו הגיש מושב אבן ספיר על החלטתי בתיק אחר, 14291-06-13, הנוגע גם הוא לצו הריסה בגין בניה בלתי חוקית במושב אבן ספיר. הנימוק לבקשה הוא, כי התיק האחר עוסק אף הוא בהקמת בניה בלתי חוקית באותו איזור אותה מנסה המושב להכשיר, וככל שתוכשר הבניה שם, קיים סיכוי להכשיר גם את הבניה מושא הבקשה בתיק שבפני.

הבקשה הוגשה ביום 15.8.13, קרי לאחר המועד שהוקצה לביצוע הצו. הסברו של ב"כ המבקשת לעיכוב היה, כי נודע למבקשת על ההחלטה לעכב ביצוע ההריסה בהליך האחר ביום 7.8.13 או 8.8.13, והיה בידו להגיש הבקשה רק לאחר שובו מחופשה וקיום פגישה עם נציג של המשיבה.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

דין הבקשה להדחות.

ראשית, הבקשה הוגשה לאחר המועד אשר נקבע לביצוע הצו, וטעם זה לבדו מצדיק דחיית הבקשה. לא ניתן לקבל התעלמות מצו והגשת בקשה למתן ארכה, כאילו מדובר בהמלצה בלתי מחייבת. לא מיותר לציין, כי במהלך הדיון בפני הבהירה המבקשת כי היא זקוקה לארכה ממשית לבצוע הצו על מנת למצוא מגרש חלופי, ומטעם זה בלבד המלצתי למשיבה להסכים לארכה של כחודש וחצי לבצוע הצו. שאלת הכשרת הבניה כלל לא עמדה על הפרק במהלך הדיון.

שנית, גם לגופה של הבקשה, לא ראיתי מקום לתת הארכה. הצדדים הגיעו להסדר דיוני בדבר הריסת הבניה. לא ראיתי כי יש בעובדה שבהליך אחר, בענין שונה, ניתן צו עיכוב בצוע, כדי להצדיק ביטולו של ההסדר, לאחר שקיבל תוקף של החלטה.

לגופו של ענין, גם לא ראיתי כי סיכויי המבקשת להכשיר הבניה טובים. רק לאחרונה פסק בית המשפט העליון בעע"מ 65/13, הועדה המחוזית לתכנון ובניה חיפה נ' נאות מזרחי בע"מ, כי שיקול מרכזי אותו אמורה רשות תכנון להביא בחשבון הוא ביצוע עבירות בניה על ידי המבקש. פסק דין זה מבטא מגמה של החמרה ממשית עם עברייני בניה המבקשים להכשיר עבירות בדיעבד ויש בו להשליך על סיכויי ההכשרה של הבניה מושא הבקשה. מפסק הדין עולה, כי במקרים מסוימים, עצם ביצוע עבירת הבניה יש בו כדי למנוע מתן היתר בדיעבד לבניה אשר אלמלא העבירה ניתן היה להתירה מראש, על סמך השיקולים התכנוניים לבדם.

עוד נפסק שם, כי העובדה כי יגרם נזק למבצע העבירה אם בסופו של יום תוכשר העבירה ויתקבל היתר, אינה שיקול המצדיק הנצחת עבירת הבניה. ואעיר, כי שם היה מדובר בבניה ללא היתר של חמש קומות מתוך מגדל מגורים, אשר הריסתם הסבה נזק כלכלי ניכר ליזם.

לפיכך דוחה הבקשה.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ג, 22 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: